כשדודו גורן, המנהל שלי, פנה אלי בספק בקשה ספק הצעה ספק הודעה שאקח על עצמי ניהול, לא התבלבלתי. תכף ומיד פצחתי בנאום שוצף ומניתי בנחישות וברהיטות שלל תירוצים, על מנת להסביר לו מדוע זה לא כדאי בכלל. דודו הקשיב בנימוס, וכשסיימתי את ההרצאה אמר לי שני דברים:

1. כשבנאדם משקיע כל כך הרבה הסברים ב"למה לא", כנראה שהוא לגמרי "כן".
2. קחי את כל הזמן שבעולם לחשוב על זה, ותחזירי לי מחר בבוקר תשובה חיובית.

וכך עשיתי.

מה שדודו לא יודע עד היום, זה שכל הסיפורים וההסברים ששטחתי בפניו, לא הסגירו את הדבר האמיתי שגרם לי להיות מבועתת מהרעיון. הדבר האמיתי היה שתפסתי את עצמי כאדם נטול חזון. הכרתי עשרות מנהלים כעמיתים, כממונים, כלקוחות וכחברים. ראיתי אנשים שהייתה להם תמונה ברורה לנגד עיניהם. הם ידעו בדיוק מה הם רוצים. היו להם רעיונות גדולים, משנות סדורות ותכניות מפורטות. ואני? בקושי הייתה לי תמונה של מחר בבוקר.

איך אצליח להנהיג ולהוביל אם אין לי חזון מרגש ועוצמתי?

בתום שנת ניהול ראשונה כבר גיליתי את הסוד: לא צריך להיות איש חזון על מנת להיות מנהל טוב.

כל מה שצריך לעשות, זה להקשיב.

הארגון שלי היה מלא באנשי חזון. כמעט כל אחד שהסתובב שם, תלמידים, הורים, מורים, עובדי מנהלה, אב הבית, נשא עמו חזון. קטן או גדול. כל אחד מהם ידע בדיוק מה צריך להיות במקום הזה על מנת שהוא באופן אישי יהיה מסופק. לכל אחד מהם הייתה תמונה ברורה ומפורטת להפליא של בית הספר כפי שהוא זקוק לו. מפינת חי ועד מגרש רוגבי, מלמידה באמצעות פרוייקטים ועד הוראת הנדסה באמצעות כיפה גאודזית, מלימודי תרבות ישראל באמצעות אימוץ בית האבות הסמוך ועד הוראת שפה באמצעות המחזת סיפורים לילדי הגן השכן.

כל מה שנדרש ממני, היה להקשיב, ולבחור את החלומות שעלו בקנה אחד עם הערכים שחשובים בעיני.  לא תמיד זה קל. לפעמים חלום מוגש בתוך אריזה של כעס, או כאב, או פחד, או בדידות. חשוב לקלף את האריזה ולזהות שכל מה שיש שם מתחת זה חלום קטן. ואז אפשר להוציא אותו מהאריזה, להושיט יד לבעליו ולהתחיל ללכת ביחד.

האבסורד הוא, שמסביבי אנשים החמיאו לי, "איזו מנהלת עם חזון". 

פחחחח. אני? אני מושבניקית שרואה עד קצה השדה ביום טוב.

אבל להקשיב אני יודעת, מרץ יש לי, מחויבות עמוקה לערכים מסוימים – ברור,  לתרגם רעיון לתכנית עבודה מסודרת – קלי קלות, ולגייס שותפים למשימה – האתגר הכי מהנה.

והאמת…. שמרוב אימון בהקשבה לחלומות של אחרים וחתירה להגשמתם, התחילו להירקם אצלי גם כמה משלי….

ומה איתך? שמת לב לאנשים שמסתובבים בארגון שלך והחלומות שלהם הם הדרך שלך לניהול איכותי? או שכל התעוררות  בבוקר מביאה רעיון חדש ומלהיב שלך, אך חסרים לך הידע, השיטה, השותפים או האנרגיה לבצע?   כך או כך, הגשמת חלומות של אחרים זו השליחות החביבה עלי, צור קשר ונעשה את זה ביחד!