הסיפור שלי

אבי, עודד,  הוא איש אדמה ומורה. בידיו החשופות מפורר רגב בשדה כדי לבדוק אם כבר הגיעה העת לחרוש. את ילדיו ואת תלמידיו לוקח לשדה ומלמד  בסבלנות ובחדווה את סודותיהם של השותפים: הזרעים, החרקים, העופות, הנברנים, העננים, הטרקטור, חומרי הדשן ועשבי הבר.

התבוננות על אבי בעבודתו  הלכה עלי קסם מילדות. וכך זה עד היום: כל אדם בעמלו הוא בעיני מושא התבוננות מעורר השתאות ופליאה.  אני סקרנית  לחקור וללמוד כיצד אנשים מבצעים את עבודתם. לראות את תנועתם במרחב, להקשיב לשפתם, לחקור את האופן שבו הם אוחזים בכלי העבודה שלהם – ממחרשה ועד מחשב. להביט באינטראקציות שהם מקיימים עם הסובבים אותם: מנהלים, עובדים, לקוחות, תלמידים, ספקים ואורחים.  להבין את הסביבה שבתוכה הם פועלים. את הכוחות שמשפיעים עליהם – ממזג האוויר ועד למדיניות הממשלה.

אבא ואחי, מקצרה וטרקטור fordson מ 1959. עדיין עובד.

זכיתי להפוך את ההנאה הגדולה שלי למקצוע. שנים של התבוננות, חקירה ולמידה של בני אדם בעבודתם העניקו לי ידע ומיומנויות שאותם אני חולקת עם הלקוחות שלי. מלמדת אותם  ומעודדת אותם לפתח סביבות ארגוניות שכל אחד רוצה להיות שותף בהן ולהוציא מעצמו את המיטב בתוכן.